את הפוסט הזה אני אתחיל במספר עובדות.
1. בישראל יש למעלה מ-160 אלף מהגרי עבודה נכון לינואר 2012.
2. בכל חודש נוספים מאות מסתננים
3. 40% מהפשיעה בת"א מתבצעת ע"י מהגרי עבודה ע"פ המשטרה.
4. אסור למהגרי עבודה לעבוד בשום עבודה חוקית ומעסיק שנתפס משלם קנס גבוהה.
ברור לכל שיש כאן בעיה. לא ברור עדיין מי אחראי, איך ניתן לפתור את הבעיה או למנוע אותה בעתיד. ולכן אני אנסה לענות על כך בהמשך. נוסיף עוד נתון חשוב: אנשים אלה אינם מוגדרים פליטים. לא רק שרובם מהגרי עבודה, גם על פי אמנת האו"ם לפליטים, במדינה הראשונה אליה הם מגיעים הם נחשבים פליטים, במקרה הזה מצרים. בישראל הם מחפשי עבודה. אדם אינו ממשיך להיחשב פליט לאחר שחצה את הגבול יותר מפעם אחת.
נתחיל עם האשמות (טוב זה הכי מעניין). אז מי אחראי לזה? לפי הזיכרון שלי אבחן את המצב שהיה כאן לפני שנתיים. היה לנו הסכם שלום עם מצרים יציבה והגבול היה פרוץ. זה הרי ידוע שבגבול עם מצרים מבריחים כל הזמן נשים וסמים. לעיתים הגדודים של קרקל היו תופסים אותם ולרוב לא היו מצליחים. (ואם היו תופסים סמים, הקצין היה מתעשר על חשבון הבדואי שהבריח). אז כנראה שזה לא באמת הפריע לאף אחד הגבול הפרוץ, או שנגדיר את זה בצורה יותר מדוייקת - כנראה ההשקעה בבניית גדר בגבול ישראל-מצרים לא הייתה משתלמת. בגלל שהגבול פרוץ ובגלל שישראל היא המדינה המערבית הכי קרובה לאפריקה, היה צורך במלחמה קטנה במדינה באפריקה כדי לשכנע אזרחים שכאן יהיה להם עתיד טוב יותר. מלחמות לא חסר ולכן התחילו לבוא לכאן המוני מסתננים. אז מי אשם? בינתיים לא מצאתי כאן אשמים. ולכן אני מכריז שבעצם אף אחד לא אשם. לא תמיד צריך להאשים מישהו, יכול להיות גם שהמצב השתנה ויצר לנו בעיה שצריך להתמודד איתו.
אז איך ניתן לפתור את הבעיה הזאת? כאן כבר צריך ללכלך את הידיים ולהסתבך קצת. אריתראה היא מדינה צעירה מאוד שקיבלה את עצמאותה מאתיופיה ב-1993. משנת 1961 ועד 1991 התנהלה מלחמת העצמאות של אריתראה. 30 שנה של מלחמת עצמאות זה ממש לא מעט. השלטון הוא רפובליקה נשיאותית שבא המנהיג איסאייס אפוורקי מכהן מאז הקמת הרפובליקה. מעולם לא התקיימו בחירות ולפי החוק יש איסור על התאגדות פוליטית המעבירה ביקורת על מפלגת השלטון. במילים פשוטות - החוק קובע שכל אופוזיציה היא לא חוקית. אריתראה היא אחת המדינות העניות בעולם, חצי מהאוכלוסיה חיה מתחת לקו העוני ושליש נמצא ברעב תמידי. אגב, לישראל ואריתריאה יש יחסים דיפלומטיים מלאים. מבחינה ביטחונית באריתראה יש עדיין עימותים עם אתיופיה על תוואי הגבול. ולעיתים נחטפים או נרצחים אזרחים ע"י הצבא השני. נסכם הכל בשלוש מילים - המצב שם חרא. נוסיף לזה שכל מי שמגיע לארץ נחשב בוגד באריתראה. ובאמת חייו בסכנה.
אז איך באמת ניתן להתמודד עם הבעיה? צורת חשיבה אחת נשלול מייד וזה לתת להם אשרת עבודה ואישור שהיה בארץ. זה יביא לעלייה המונית הרבה יותר ויהווה סכנה דמוגרפית חמורה מאוד. מצד שני לא ניתן לגרש אותם בחזרה לארצם כיוון שחייהם יהיו בסכנה. אז התוכנית שלדעתי היא הטובה ביותר היא קודם כל לסגור את הגבול. זה צעד שנעשה במרץ בתקופה האחרונה ואני חושב שהוא מעולה. דבר שני, יש לגרש את כל הנשים. על הנשים אין איום קיומי כיוון שהן לא ערקו מהצבא. צריך להבין שהמלחמה שם היא בגבול. הגבול מצפון הוא לא שקט אולם האיזורים בדרום אריתריאה לא מופגזים ע"י אתיופיה ושם השקט הבטחוני גבוהה יותר. לכן ניתן לדעתי לגרש את שאר המהגרים לאט לאט לאזורים הדרומיים והשקטים של אריתריאה. כמו שבארץ נוחתים טילים על שדרות אולם בת"א החיים כרגיל. לכן גם שם יש איזורים שקטים. ניתן אפילו לתת להם מענק קטן כשמעלים אותם למטוס. כמובן שאם נראה שכל מי שמגיע לשם נרצח באכזריות, נפסיק את הגירוש. אבל לפחות בכך נעביר את המסר לשאר האריתראים ש"אנחנו לא מדינת מקלט" ובכך יפסק זרם המהגרים.
לסיכום, הבעיה הזאת יכולה להפוך לקיומית כאן במדינה אם לא נטפל בה בזמן. לשמחתי הנושא עולה לסדר היום ונראה שבאמת הממשלה מנסה לטפל בבעיה.
1. בישראל יש למעלה מ-160 אלף מהגרי עבודה נכון לינואר 2012.
2. בכל חודש נוספים מאות מסתננים
3. 40% מהפשיעה בת"א מתבצעת ע"י מהגרי עבודה ע"פ המשטרה.
4. אסור למהגרי עבודה לעבוד בשום עבודה חוקית ומעסיק שנתפס משלם קנס גבוהה.
ברור לכל שיש כאן בעיה. לא ברור עדיין מי אחראי, איך ניתן לפתור את הבעיה או למנוע אותה בעתיד. ולכן אני אנסה לענות על כך בהמשך. נוסיף עוד נתון חשוב: אנשים אלה אינם מוגדרים פליטים. לא רק שרובם מהגרי עבודה, גם על פי אמנת האו"ם לפליטים, במדינה הראשונה אליה הם מגיעים הם נחשבים פליטים, במקרה הזה מצרים. בישראל הם מחפשי עבודה. אדם אינו ממשיך להיחשב פליט לאחר שחצה את הגבול יותר מפעם אחת.
נתחיל עם האשמות (טוב זה הכי מעניין). אז מי אחראי לזה? לפי הזיכרון שלי אבחן את המצב שהיה כאן לפני שנתיים. היה לנו הסכם שלום עם מצרים יציבה והגבול היה פרוץ. זה הרי ידוע שבגבול עם מצרים מבריחים כל הזמן נשים וסמים. לעיתים הגדודים של קרקל היו תופסים אותם ולרוב לא היו מצליחים. (ואם היו תופסים סמים, הקצין היה מתעשר על חשבון הבדואי שהבריח). אז כנראה שזה לא באמת הפריע לאף אחד הגבול הפרוץ, או שנגדיר את זה בצורה יותר מדוייקת - כנראה ההשקעה בבניית גדר בגבול ישראל-מצרים לא הייתה משתלמת. בגלל שהגבול פרוץ ובגלל שישראל היא המדינה המערבית הכי קרובה לאפריקה, היה צורך במלחמה קטנה במדינה באפריקה כדי לשכנע אזרחים שכאן יהיה להם עתיד טוב יותר. מלחמות לא חסר ולכן התחילו לבוא לכאן המוני מסתננים. אז מי אשם? בינתיים לא מצאתי כאן אשמים. ולכן אני מכריז שבעצם אף אחד לא אשם. לא תמיד צריך להאשים מישהו, יכול להיות גם שהמצב השתנה ויצר לנו בעיה שצריך להתמודד איתו.
אז איך ניתן לפתור את הבעיה הזאת? כאן כבר צריך ללכלך את הידיים ולהסתבך קצת. אריתראה היא מדינה צעירה מאוד שקיבלה את עצמאותה מאתיופיה ב-1993. משנת 1961 ועד 1991 התנהלה מלחמת העצמאות של אריתראה. 30 שנה של מלחמת עצמאות זה ממש לא מעט. השלטון הוא רפובליקה נשיאותית שבא המנהיג איסאייס אפוורקי מכהן מאז הקמת הרפובליקה. מעולם לא התקיימו בחירות ולפי החוק יש איסור על התאגדות פוליטית המעבירה ביקורת על מפלגת השלטון. במילים פשוטות - החוק קובע שכל אופוזיציה היא לא חוקית. אריתראה היא אחת המדינות העניות בעולם, חצי מהאוכלוסיה חיה מתחת לקו העוני ושליש נמצא ברעב תמידי. אגב, לישראל ואריתריאה יש יחסים דיפלומטיים מלאים. מבחינה ביטחונית באריתראה יש עדיין עימותים עם אתיופיה על תוואי הגבול. ולעיתים נחטפים או נרצחים אזרחים ע"י הצבא השני. נסכם הכל בשלוש מילים - המצב שם חרא. נוסיף לזה שכל מי שמגיע לארץ נחשב בוגד באריתראה. ובאמת חייו בסכנה.
אז איך באמת ניתן להתמודד עם הבעיה? צורת חשיבה אחת נשלול מייד וזה לתת להם אשרת עבודה ואישור שהיה בארץ. זה יביא לעלייה המונית הרבה יותר ויהווה סכנה דמוגרפית חמורה מאוד. מצד שני לא ניתן לגרש אותם בחזרה לארצם כיוון שחייהם יהיו בסכנה. אז התוכנית שלדעתי היא הטובה ביותר היא קודם כל לסגור את הגבול. זה צעד שנעשה במרץ בתקופה האחרונה ואני חושב שהוא מעולה. דבר שני, יש לגרש את כל הנשים. על הנשים אין איום קיומי כיוון שהן לא ערקו מהצבא. צריך להבין שהמלחמה שם היא בגבול. הגבול מצפון הוא לא שקט אולם האיזורים בדרום אריתריאה לא מופגזים ע"י אתיופיה ושם השקט הבטחוני גבוהה יותר. לכן ניתן לדעתי לגרש את שאר המהגרים לאט לאט לאזורים הדרומיים והשקטים של אריתריאה. כמו שבארץ נוחתים טילים על שדרות אולם בת"א החיים כרגיל. לכן גם שם יש איזורים שקטים. ניתן אפילו לתת להם מענק קטן כשמעלים אותם למטוס. כמובן שאם נראה שכל מי שמגיע לשם נרצח באכזריות, נפסיק את הגירוש. אבל לפחות בכך נעביר את המסר לשאר האריתראים ש"אנחנו לא מדינת מקלט" ובכך יפסק זרם המהגרים.
לסיכום, הבעיה הזאת יכולה להפוך לקיומית כאן במדינה אם לא נטפל בה בזמן. לשמחתי הנושא עולה לסדר היום ונראה שבאמת הממשלה מנסה לטפל בבעיה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה