הגיע שוב הזמן לכתוב פוסט בבלוג, חשבתי על אירוע פוליטי מעניין בזמן
האחרון וחשבתי לכתוב על פסק הדין של מובארק, אבל זה לא מספיק מעניין לדעתי. חשבתי
גם לכתוב על אירוע האש בדרום שבוא נהרג חייל מגולני, אבל אני אף פעם לא קורא את
הכתבות האלה ולא אוהב לחפור בזה. לכן הפעם החלטתי לזנוח את התחום הפוליטי ולכתוב
על נושא כלכלי. ובאמת בתחום הזה בימים האחרונים היה מאוד מעניין.
אז הכותרות בימים האחרונים מבשרות רע. דבר ראשון לא נפתר המשבר עם
יוון. קצת רקע על העניין (למרות שמי שהמשיך לקרוא עד עכשיו כבר כנראה יודע על מה
מדובר) יוון חייבת 250 מיליארד יורו לבנקים בעולם. שזה בסביבות 150% מהתוצר שלה.
לשם השוואה בישראל החוב הקיים הוא בגובה 600 מיליארד שקל והוא 80% מהתוצר,
ובארה"ב החוב הוא 100% מהתוצר. ממוצע יחס חוב תוצר לפני המשבר באירופה עמד על
70% בממוצע לכל גוש האירו. כדי להבין כמה זה חמור נדגים באמצעות תקציב מדינת
ישראל. לישראל יש חוב של 800 מיליארד שקל שהיא כל שנה מגלגלת לשנה הבאה. לכן כל
שנה מופרשים כספים רק עבור הריבית. ישראל מצליחה לגייס בריביות נמוכות יחסית אגרות
חוב ולכן תשלום הריבית "נמוך". המספרים הם כאלה: בישראל סך תקציב המדינה
הוא 360 מיליארד שקל. התחום שמקבל הכי הרבה הוא הביטחון (כמובן) שזה בערך 55
מיליארד שקל בשנה אחריו תחום החינוך (מפתיע?) שמקבל 34 מיליארד שקל וכן הלאה. אבל
הופתעתי לדעת שהחלק הגדול ביותר בתקציב הולך לתשלום ריבית על החוב הלאומי. בשנת
2011 ישראל שלמה ריבית של כמעט 77 מיליארד שקל על החוב! (תחשבו רגע מה היה קורה אם
לא היה כלל חוב, אבל משום מה אין מדינה בעולם ללא חוב. אני באמת לא מבין למה
ממשלות לא מנסות להוריד את החוב לאפס. אולי זה לא אפשרי? אשמח לתשובות) התשלום הזה
התבצע רק כדי לגלגל את החוב לשנה הבאה והוא לא הוקטן כלל. זה היה כדי להראות עד
כמה יוון בצרות שכן היא לא יכולה כבר להחזיר את החובות שלה. לכן מדינות באירופה
נחלצו לעזרתה (בגלל שאם יוון קורסת, הפגיעה במדינות אחרות תהיה מאוד הרסנית).
העניין הוא שאם מדינות אירופה יעזרו ליוון אבל היא לא תשנה את אורח החיים שלה (כמו
משכורות מנופחות למגזר הציבורי, יציאה לפנסיה בגיל 50, ועוד הרבה הטבות דומות
להטבות עובדי הנמלים) אז היא שוב תקלע למשבר. אז הם מתנים את קבלת הסיוע בשינויים
רציניים. אבל יוון לא מצליחה לבצע שינויים אלו ולכן בינתיים אין פתרון שנראה
באופק.
דבר שני, במדינות אחרות באירופה (וגדולות הרבה יותר) גם יש משבר, אבל
המדינות לא מצליחות להתאושש ממנו. לאיטליה למשל יש את יחס החוב-תוצר השני
בגובהו באיחוד האירופי, אחרי יוון, והחוב הלאומי שלה הוא השלישי בגודלו בעולם: כ-119%
מהתמ"ג ב-2011. וכשמדובר במדינה גדולה החובות הם לא 250 מיליארד יורו (יוון) אלא 2
טריליון יורו! מה שאומר שאם מדינה כמו איטליה מוצאת את עצמה במצב של יוון – אירופה
לא תוכל לחלץ אותה. וזה יכול להוביל למשבר חמור הרבה יותר. בנוסף, לפני ימים אחדים
סוכנות הדירוג איגן ג'ונס הורידה את הדירוג של איטליה
דבר שלישי, ארה"ב לא נמצאת במצב הכי טוב. אמנם יחסית לאירופה
המצב שם עדיף, אבל עדיין יחס החוב תוצר הוא 100%. ולאוהבי המספרים, ארה"ב חייבת
16 טריליון דולר וזה אומר שהיא משלמת ריבית בסדר גודל של 300 מיליארד דולר רק כדי
לגלגל את החוב לשנה הבאה. (זה פי 4 מתקציב המדינה). מה עוד שהמשבר ב-2008 נגרם
בגללה (מי שזוכר זה היה משבר הסאב-פריים. נתנו הלוואות לאזרחים שלא יכלו לעמוד
בהחזרים. במהלך המשבר נסגרו מעל 100 בנקים בגלל פשיטות רגל)
דבר רביעי, הבורסות בעולם תמיד העידו על המצב הכלכלי העתידי. וגם שם
המצב לא מבשר טובות שכן המדד המרכזי של ארה"ב s&p
500 השיג
תשואה שלילית בשנה הקודמת. מדד מילאנו 40 האיטלקי ירד ב-40% ואפילו גרמניה - הכלכלה
החזקה ביותר באירופה ירדה ב17% בשנה האחרונה.
לסיכום, נראה שהמצב לא טוב וקשה לדעת מתי ואיך המשבר המשבר הנוכחי יסתיים, אבל אסיים בנימה אופטימית. בכל 4-5 שנים בממוצע יש משבר שפוקד מדינה כזאת או אחרת
ומשפיע על כולם. בשנים 2001-2003 היה מיתון עולמי ב-2008 היה את משבר הסאב-פריים. לכן
אפשר להגיד שהמשברים האלה הם חלק מהמשחק הכלכלי העולמי.
שלא תדעו משברים!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה